החברה החרדית כתופעה גנרית חדשה – פרופסור גדעון ארן

 

החברה החרדית היא תופעה גנרית חדשה, השונה מבחינות רבות מחברות יהודיות אחרות, כולל אלו שקדמו לה, למרות שהיא ידועה בציבור כממשיכתן העקיבה ובעצמה מתיימרת להיות יורשתן הנאמנה.

מאת: גדעון ארן

פרופסור גדעון ארן טוען כי החרדים נבדלים מן היהודים המסורתיים של ימי הביניים המוקדמים והמאוחרים, ואף משלל גוני היהודים הדתיים של העת החדשה, וכמובן הם נבדלים מהיהודים הפחות או יותר חילונים בישראל. ברוח זאת מובלעת בעבודה ההנחה שהגוף החרדי גם הוא תופעה ייחודית וללא תקדים.

מן העבודה עולה שגוף זה מובחן לא רק מן הגוף הציוני ומגלגוליו העדכניים, אלא גם מן הגוף האורתודוקסי של הדורות האחרונים. יש לסייג את הדברים ולציין שהם אינם נוגעים לחרדים בכללם אלא לישראלים שבהם, לגברים בלבד. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, חרדים, מאמרים מקוריים, פרופסור גדעון ארן | עם התגים , , , , , , , , , , , | להגיב

גוף חרדי: פרקים מאתנוגרפיה בהכנה – מבוא

 

זה עשור או שניים הופכת הכתיבה על גוף האדם לתעשייה פורחת במדעי החברה והרוח. ספרות עשירה למדי הצטברה על הגוף. ובכלל זה על הגוף הגברי ועל הגוף הדתי. העבודה המוגשת כאן משתלבת במסורת זו של עיון ומחקר.

מאת: פרופ’ גדעון ארן

לאחרונה ראו אור פרסומים חשובים על הגוף היהודי המסורתי והם מהווים בסיס לעבודתי. אבל היא נבדלת מהם, משלימה אותם. ומתקדמת מעבר להם: ראשית, עבודה זו מתמקדת בתת־אוכלוסייה יהודית, במגזר דתי מוגדר שגופו לא נבדק עד כה. שנית, העבודה מתייחסת למציאות בת־זמננו, מאתרת מגסות גופניות המתפתחות ממש בימים אלה.

לבסוף, עבודה זו מסתמכת על ־מחקר שדה״ מהסוג הסוציולוגי־אנתרופולוגי, בעיקר על תצפית וראיון,זאת ועוד. הפרסומים בנושא גופו של היהודי דנים בדרך כלל בטקסטים מקודשים ובעדויות היסטוריות. במורשת דתית רשמית פחות או יותר ובתפיסות קלאסיות של הגוף היהודי. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, חרדים, מאמרים מקוריים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

פרופסור גדעון ארן: מיהו ישועה בן שושן מוביל המחתרת היהודית?

 

מאחורי תפישת הפוטנציה השלילית של השיקוץ והמזימה להחריבו עומדת דמותו הפלאית של ישועה בן שושן, מיסטיקן מגיל צעיר יחסית ומקורב לרבנים מיסטיקנים מופלגים, שחבר ליהודה עציון, המוביל האידיאולוגי של המחתרת, בעל תורת הגאולה מבית מדרשו של שבתי בן-דב.

מאת: פרופ’ גדעון ארן

ההשראה לתוכניתם המחתרתית הגרנדיוזית באה להם מקבלת האר”י. ליתר דיוק, הם עדכנו ויישמו חלק בלתי נפרד – אך פחות בהיר וידוע לכל – מתורת התיקון, והריהו יסוד ה”בירור” (מלשון ברירה, סלקציה). לפי עיבוד פשוט של עקרון מיתוס הבירור, שלטון הרוע בתחום נכבד מן ההוויה ויכולתו להלחם באלוהות ולפגוע בבני אנוש,  מושג באמצעות שביית הניצוצות בידי הקליפות.

לרוע, שהוא תמצית הקליפות, אין מקור כוח עצמאי, ואת כל חיותו הוא שואב מאחיזתו בקדושה שהיא תוכן הניצוצות. האלוהות היא הספק הבלעדי של אנרגיות קיום ועשייה, ולסיטרא אחרא יש תקומה אך ורק כל עוד הוא מתחבר למקור האלוהי בכוחניות או ערמומיות ויונק ממנו. הצלת הניצוצות מתפישת הקליפות היא המפתח לחיסול כוחות הרשע העליונים והתחתונים. אין תיקון לשמים ולארץ ללא הפרדה של ממש בין שליחי הטוב והרע.

לקוח ממאמרו של גדעון ארן “Contemporary Jewish Mysticism and Palestinian Suicide Bombing”.

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, זקא, יהדות, מאמרים מקוריים, פרופסור גדעון ארן, ציונות דתית | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

על איזה אמונה מבוססת התכנית לפוצץש את כיפת הסלע?

 

התכנית לפוצץ את ‘כיפת הסלע’ מבוססת על אמונה נוספת של כמה מראשי הקושרים: כיפת הסלע מפיצה קרניים בעלות אנרגיה גבוהה (“ויברציות”) שמגיעות לכל פינות העולם המוסלמי ומעניקות עוצמה גברית למאמיני מוחמד באשר הם.

מאת: גדעון ארן

את כוחן המפרה יונקות הקרניים מאבן השתייה עליה עומד הבניין ואולי גם משרידי קודש הקודשים שבקרקעית הבניין. לפי טענת מאמינים אקטיביסטים וכלשונם , מהמבנה יוצא השפע האלוהי, השראת השכינה, נביעת הברכה.

זהו מקור הכוח הישראלי שמוסלמים וערבים, שליחי הסיטרא אחרא,  כבשו אותו יחד עם כל העיר והארץ, וכך גזלו מן היהודים את ייחודם ועדיפותם. הריסת המבנה תגרום מיידית לניוון העוצמה העוינת הזאת, לסירוס הרשעים, מצד אחד, ולניצול ההשפעה החיובית לתגבור היהודים, מצד שני.

גדעון ארן הוא פרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בחקר הדת, מצד אחד, וקיצוניות ואלימות, מצד שני, ובעיקר מתמקד בנקודת המפגש בין שני התחומים.

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, זקא, מאמרים מקוריים, ציונות דתית | עם התגים , , , , , | להגיב

פרופסור גדעון ארן: פעילות זק”א בזירת הטרור – עניין של תיקון

 

פעילי זקא עסוקים בזירה בפעולת restoration, restitution, re-establishing the right order . רבני זקא מגדירים פעולה זאת כ”תיקון”. אומרים: “כשמונחת לפנינו ערימה של ידיים ורגליים ואנחנו צריכים לעשות סדר בבלאגן הנורא הזה – זהו עניין של תיקון”.

מאת: גדעון ארן האוניברסיטה העברית בירושלים

הם מסבירים ומפרטים שכוונתם לתיקון עולם ותיקון האלוהות. מציינים שיש כאן פתח לגאולה, ורומזים שיש כאן כמעט בריאה. זקא שותפה פעילה למהלך קוסמי של מאבק בין טוב לרע, להצלת ישראל והאנושות. רבני זקא מודים שמקור השראתם הוא בקבלת האר”י, ומוסיפים שהתיקון הלוריאני אכן שואף “להשיב כל דבר למקומו”.

פרופסור גדעון ארן טוען כי כך בדיוק הם נוהגים. הפרשנות שניתנת להתמודדות עם תוצאות טרור המתאבדים, מתבססת על מודל מיסטי-משיחי יהודי. מודל מסורתי זה מחבר את הפעילים למשהו שמעל ומעבר להשגתם,  מזרים בהם רוח שליחות הרת גורל ותנופה אנרגטית.

לקוח ממאמרו של גדעון ארן ”Contemporary Jewish Mysticism and Palestinian Suicide Bombing”.

 

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, זקא, טרור מתאבדים, מאמרים מקוריים | עם התגים , , , , , , , , , , | להגיב

מה קורה כשההווה רווי בסימני משיח?

 

כשהמציאות גאולה, כלומר ההווה רווי בסימני משיח, אזי העבר והעתיד כמעט בטלים. נאמני הגוש משתקעים ב’עכשיו’ ללא סיוג וללא שיור. הדבר ניכר בדתיותם ולא פחות מכך באקטיביזם הפוליטי שלהם. אלו טעונים במתח של מיידיות. ברטוריקה עדיין מבצבצים שרידי פניות לזיכרון העבר ושיירי תקווה לעתיד, מעין שיגרת לשון מתחייבת, אך ברמת החוויה יש בעיקר דחיפות, ממשות, תזזית של הווה אינטנסיבי ועצבני.

מאת: פרופסור גדעון ארן 

כשרה”מ בגין הטיח בנאמני הגוש אתם “משיחיסטים”, הם ענו לו: “מודים באשמה וגאים בה”. ברוח דומה, ג.א מגנה את ש.ע על ה”עכשוויזם” שלו. כשהתנועה האחת מבקרת את האחרת היא נתפשת לשמה ומציינת שהבעיה אינה במוטיב השלום אלא במוטיב פרספקטיבת הזמן או העדרה, כלומר אי-ראייה למרחוק, והחוסר בתקווה וחזון.

בתגובה, בעת ביקור בהתנחלות עופרה במסגרת דיאלוג עם ג.א, אומר בפניהם עמוס עוז, “אתם העכשוויסטים האמיתיים”. כפי שמעיד ספרו ‘קופסא שחורה’, הסופר למד תקדימים הסטוריים של משיחיות והבין את תופעת הגאולה, כפי שניסחו קרל מנהיים ואחרים – אצל המשיחיסטים יש הווה גמור ומוחלט. לתפישת זמן ייחודית שכזאת בה ההווה הוא הנצח, יש השפעה אירונית על עבודת הזיכרון. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, מאמרים מקוריים, ציונות דתית | עם התגים , , , , , | להגיב

גדעון ארן: מדוע היהדות המסורתית נטרלה כל נימה משיחית?

 

ליהדות הדתית המסורתית בשנות הגלות האין-סופיות, ובמיוחד בצל הטראומה השבתאית, היה אינטרס מושקע בניטרול כל נימה משיחית שמעבר למינימום של מתח ריטואלי מסוים. האולטרא-אורתודוכסיה וממשיכיה החרדיים המשיכו במדיניות דתית זו.

מאת: פרופ’ גדעון ארן

הניאו-אורתודוכסיה וממשיכיה הציוניים בנוסח ריינס, משתיתים את הצטרפותם למחנה הלאומי על ניתוק העניין בארץ מן היסוד המשיחי. רק הרב קוק מדביק שוב את המפעל הלאומי מדיני בארץ ישראל עם הגאולה. אך משנתו הנועזת והעמוקה לא מכה בזמנה שרשים. יעברו למעלה משלושים שנה מאז מות הרב ועד שיתגלה הפוטנציאל (התנועתי) הטמון במשנתו.

עם השגת המטרה הציונית מתחילה המגמה להשתנות. להקמת המדינה התלוותה משיחיזציה, אך זו עדיין מעודנת ומסוייגת. ישראל נתפשה על-ידי הציונות הדתית כ’ראשית צמיחת הגאולה’. היו שנבהלו ובזהירות קבעו “רק אתחלתא דאתחלתא דגאולה”. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה טרור מתאבדים, יהדות, מאמרים מקוריים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

פרופסור גדעון ארן – כיצד אומץ התנ”ך לטובת הערכים הלאומיים?

 

פרופסור גדעון ארן מסביר בהרצאה שנשא באוניברסיטה העברית כי ישנו ביטוי קלאסי שמתרחש עבור תנ”ך בלי פירושים, אפילו בלי רש”י. במקור התנ”ך עבר מנכס דתי לשוליים ואז אומץ והתגלה מחדש על ידי הנוצרים. מכאן, הגיעו הציוניים החילוניים שתרגמו אותו לערכים לאומיים. מאותו רגע, מסביר פרופ’ גדעון ארן, נסללה הדרך לאימוצו על ידי הדתיים.

צפו בגדעון ארן בהרצאה מתוך הקונגרס העולמי החמישה עשר למדעי היהדות בנושא קנאות דתית בת זמננו:

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, וידאו, פרופסור גדעון ארן, ציונות דתית | עם התגים , , , , , | להגיב

ארוכה, פתלתלה ומתעתעת – עבודת הזיכרון של גוש אמונים

 

מבלי משים מקבל עליו החוקר ללא עוררין את הצגתה העצמית של התנועה, כאילו היא המייצגת העקבית והנאמנה של ההיסטוריה הדתית והלאומית. לא רק שבעבודת הזיכרון של גוש אמונים יש חידוש ויצירתיות אלא שהיא איננה אקט מיידי, קצר, חד-פעמי. זוהי התפתחות ארוכה, פתלתלה ומתעתעת.

מאת: פרופסור גדעון ארן

גם לזיכרון יש הסטוריה. בספר מוצג הזיכרון במבט סטטי, כאילו היה שם מן ההתחלה ולא השתנה לאורך 20-30 שנות חייה של התנועה. הכנסת פרספקטיבת הזמן לדיון ביחס בין הזיכרון למרחב הייתה מגלה לנו עד כמה נזילה וקאפריזית היא עבודת הזיכרון. בתור מי שעקב מקרוב אחר מפעל ההתנחלות של ג.א החל משלביו המוקדמים לאורך תקופה ממושכת, אני מתקשה להשתחרר מן הרושם החזק של הפער בין תצפיות ב’זמן אמיתי’ כפי שתועדו ביומן השדה שלי, לבין המציאות הניבטת בהסתכלות לאחור, קל וחומר זו המדווחת רטרוספקטיבית על-ידי המשתתפים המקוריים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, גוש אמונים, מאמרים מקוריים | עם התגים , , , , , , | להגיב

הזיכרון מביא להתנחלות וההתנחלות מביאה לזיכרון – האמנם?

 

לפי מיכאל פייגה “הזיכרון מביא להתנחלות וההתנחלות מביאה לזיכרון”. אבל, בזיכרון היהודי הדתי המימד הטריטוריאלי הוא  קונטרוורסיאלי. ספציפית יותר, בזיכרון של האורתודוכסיה, ממנה בא גוש אמונים, מעמד השטחים דחוי ושולי למדי. את ההסטוריה בגירסת התנועה, אין לקבל כנתון, אלא להעמידה בצד ההסטוריה, אם לא כפי שהייתה אז לפחות כפי שנחוותה עד לעידן ג.א במיוחד בקרב דורות אבותיהם וסביהם של נאמני הגוש.

מאת: פרופסור גדעון ארן

אם כן, עבודת הזיכרון אינה מהלך כה פשוט וישיר. ודאי אין כאן יצירה של יש מאין, אבל פניית מאמיני הגוש אל הזיכרון כרוכה בשליפה סלקטיבית של מוטיב הארץ השלמה, מן המחסנים העצומים של אוצרות הדת המגוונים, הסרת אבק, שיפוץ, הבאה למרכז וניפוח.

הפן המרחבי – כמו הפן המשיחי – אינם מרכיבים עיקריים, מוסכמים ומובנים מאליהם במורשת היהודית. תעיד על כך ההתנגדות החרדית לציונות בכלל, ולדת הציונית בנוסח ג.א בפרט. ג.א פועל בתוככי מסורת א-משיחית וא-טריטוריאליסטית, ובמהלך דיאלקטי מרתק הוא מסיט אותה לכיוון של הדגש גאולתי מרחבי. אכן, לפנינו “מכונת זיכרון”, רוצה לומר, לא סתם משעתקת וממרקת, אלא מערבבת והופכת.

הכתוב לקוח מתוך המאמר “מיהם העכשוויסטים האמיתיים?” אשר נכתב על ידי פרופ’ גדעון ארן. 

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, התנחלויות, כללי, מאמרים מקוריים, פרופסור גדעון ארן, ציונות דתית | עם התגים , , , , , , , , , | להגיב