ארכיון הקטגוריה: ציונות דתית

מאחורי תפישת הפוטנציה השלילית של השיקוץ והמזימה להחריבו עומדת דמותו הפלאית של ישועה בן שושן, מיסטיקן מגיל צעיר יחסית ומקורב לרבנים מיסטיקנים מופלגים, שחבר ליהודה עציון, המוביל האידיאולוגי של המחתרת, בעל תורת הגאולה מבית מדרשו של שבתי בן-דב. מאת: פרופ' … להמשיך לקרוא ←

התכנית לפוצץ את 'כיפת הסלע' מבוססת על אמונה נוספת של כמה מראשי הקושרים: כיפת הסלע מפיצה קרניים בעלות אנרגיה גבוהה ("ויברציות") שמגיעות לכל פינות העולם המוסלמי ומעניקות עוצמה גברית למאמיני מוחמד באשר הם. מאת: גדעון ארן את כוחן המפרה יונקות … להמשיך לקרוא ←

כשהמציאות גאולה, כלומר ההווה רווי בסימני משיח, אזי העבר והעתיד כמעט בטלים. נאמני הגוש משתקעים ב'עכשיו' ללא סיוג וללא שיור. הדבר ניכר בדתיותם ולא פחות מכך באקטיביזם הפוליטי שלהם. אלו טעונים במתח של מיידיות. ברטוריקה עדיין מבצבצים שרידי פניות לזיכרון … להמשיך לקרוא ←

פרופסור גדעון ארן מסביר בהרצאה שנשא באוניברסיטה העברית כי ישנו ביטוי קלאסי שמתרחש עבור תנ"ך בלי פירושים, אפילו בלי רש"י. במקור התנ"ך עבר מנכס דתי לשוליים ואז אומץ והתגלה מחדש על ידי הנוצרים. מכאן, הגיעו הציוניים החילוניים שתרגמו אותו לערכים … להמשיך לקרוא ←

לפי מיכאל פייגה "הזיכרון מביא להתנחלות וההתנחלות מביאה לזיכרון". אבל, בזיכרון היהודי הדתי המימד הטריטוריאלי הוא  קונטרוורסיאלי. ספציפית יותר, בזיכרון של האורתודוכסיה, ממנה בא גוש אמונים, מעמד השטחים דחוי ושולי למדי. את ההסטוריה בגירסת התנועה, אין לקבל כנתון, אלא להעמידה … להמשיך לקרוא ←

אפשר לגרוס שבית ומולדת ממהותם הם יסוד טבעי, נתון, ברור מאליו, שאינו מצריך הסבר  והוכחה. אין הכוונה לוויכוח המופנה אל עמי האזור ואומות העולם, אלא לויכוח של הישראלים עם עצמם. המאבק על הזיכרון חותר תחת יסודות הבית; חוויית מולדת היא … להמשיך לקרוא ←

ליבה של תזה זו היא איתור סלע המחלוקת בשאלת היחס אל הזמן, לא פחות מאשר בשאלת היחס אל המרחב, וזיהוי גוש אמונים עם זיכרון ושלום עכשיו עם שיכחה. הפרובוקטיביות שבטענה מתעצמת עם ההתנסחות הבוטה – הלא אופיינית לפייגה – בסגנון  … להמשיך לקרוא ←

על מנת להעשיר את הדיון אפשר להכניס למטריצת הזיכרון הקולקטיבי, בנוסף לעיצוב המרחב, עוד גורמים, אולי פחות מוכרים אבל לא שוליים בחשיבותם. כך למשל, ניתן להעשיר את הדיון בשלום עכשיו  על-ידי נגיעה באגנדה החברתית-תרבותית הסמויה שלו: מלחמת מאסף להגנת ערכים … להמשיך לקרוא ←

הספר "שתי מפות לגדה" ערוך על פי הגיון תמטי. לאחר מבוא ובו הערות דידקטיות ומתודולוגיות, בא פרק רקע הסוקר את היחסים בין זיכרון ומרחב בתולדות הציונות מראשיתה, תוך הדגשת הבעיתיות של הקשר בין טריטוריה ומולדת בעיקר מאז מלחמת ששת הימים. מאת: … להמשיך לקרוא ←