ארכיון הקטגוריה: גוש אמונים

מבלי משים מקבל עליו החוקר ללא עוררין את הצגתה העצמית של התנועה, כאילו היא המייצגת העקבית והנאמנה של ההיסטוריה הדתית והלאומית. לא רק שבעבודת הזיכרון של גוש אמונים יש חידוש ויצירתיות אלא שהיא איננה אקט מיידי, קצר, חד-פעמי. זוהי התפתחות … להמשיך לקרוא ←

אפשר לגרוס שבית ומולדת ממהותם הם יסוד טבעי, נתון, ברור מאליו, שאינו מצריך הסבר  והוכחה. אין הכוונה לוויכוח המופנה אל עמי האזור ואומות העולם, אלא לויכוח של הישראלים עם עצמם. המאבק על הזיכרון חותר תחת יסודות הבית; חוויית מולדת היא … להמשיך לקרוא ←

מודעות למלוא מורכבותו של מילכוד הזיקה שבין זיכרון למרחב, משתקפת בדיונים הארכניים אל תוך הלילה של הנהגת גוש אמונים אודות זהותו של האויב האמיתי של המתנחלים ביש"ע. את המתחרה האולטימטיבי, הארכי-דמון של ג.א מקובל לשרטט כפלסטיני צעיר, משכיל רהוט ומריר, … להמשיך לקרוא ←

ליבה של תזה זו היא איתור סלע המחלוקת בשאלת היחס אל הזמן, לא פחות מאשר בשאלת היחס אל המרחב, וזיהוי גוש אמונים עם זיכרון ושלום עכשיו עם שיכחה. הפרובוקטיביות שבטענה מתעצמת עם ההתנסחות הבוטה – הלא אופיינית לפייגה – בסגנון  … להמשיך לקרוא ←

על מנת להעשיר את הדיון אפשר להכניס למטריצת הזיכרון הקולקטיבי, בנוסף לעיצוב המרחב, עוד גורמים, אולי פחות מוכרים אבל לא שוליים בחשיבותם. כך למשל, ניתן להעשיר את הדיון בשלום עכשיו  על-ידי נגיעה באגנדה החברתית-תרבותית הסמויה שלו: מלחמת מאסף להגנת ערכים … להמשיך לקרוא ←

התנועות אינן רק תאומות-ראי (ניצית-יונית, אורתודוכסית-ליברלית, וכו'), אלא גם שונות במאפייניהן הבסיסיים שלא בהכרח נגזרים ישירות ממטרותיהן. בעוד ש.ע היא תנועה חברתית פוליטית, במידת מה תנועת מחאה אזרחית, הרי שג.א היא לפני הכל, תנועה דתית, במידה רבה תנועה משיחית. טבעי … להמשיך לקרוא ←

הנחת העבודה שמאחורי מחקר ג.א וש.ע צריכה להאמר במפורש. שתי תנועות אלה הן החשובות ביותר בחיים הציבוריים והמדיניים של ישראל ברבע האחרון של המאה ה- 20. חשיבותן נמדדת במונחי יצירת עובדות מוגמרות בשטח, הפעלת קשרים עם גורמים פרלמנטרים והשפעה על … להמשיך לקרוא ←

לדבוק בארץ השלמה ולסגת ממנה בעת ובעונה אחת. אין מדובר כאן בוויתור על הארץ, כי אם בהדגשת העניין בה והעצמת היחס החיובי כלפיה, גם אם היא מעבר לגבול, מנוהלת ומאוכלסת ע"י אחרים. יש בעלות שאינה פוליטית ופיזית, שאינה ממומשת, שאינה … להמשיך לקרוא ←

באמצע שנות ה- 90, בתגובה לתנופת אוסלו הוצפה הארץ במדבקות "ישע זה כאן". כעבור זמן מה בא המענה בדמות מדבקת "ישע זה שם". סיסמאות קרב, או, גימיקים תקשורתיים אלה משקפים מלחמת הסברה בין שתי תנועות יריבות – גוש אמונים (להלן: … להמשיך לקרוא ←

בכתבה שהתפרסמה באתר הארץ פורסם כי לגידול המרשים בייצוג של המתנחלים בכנסת יש רקע אידיאולוגי מוגדר, שאותו מסביר פרופ' גדעון ארן, כתהליך שהתרחש בציבור הדתי-הלאומי בעקבות מלחמת ששת הימים. תהליך זה לדברי גדעון ארן היה מעבר מציונות דתית לדתיות ציונית. ארן … להמשיך לקרוא ←