ארכיון פוסטים מאת: פרופסור גדעון ארן‏

בניגוד להקשרים חילוניים מודרניים שבהם מזוהה עירום עם פרטיות, והיא מצדה תורמת לפרובלמטיות שלו, אפשר שדווקא בגלל שחרדים יכולים ליהנות רק ממעט פרטיות ובגלל שתפיסת הפרטיות שלהם איננה מפותחת יחסית, אין בקרבם רגישות מיוחדת לעירום. מאת מאמרו של פרופ' גדעון … להמשיך לקרוא ←

זה עשור או שניים הופכת הכתיבה על גוף האדם לתעשייה פורחת במדעי החברה והרוח. ספרות עשירה למדי הצטברה על הגוף. ובכלל זה על הגוף הגברי ועל הגוף הדתי. העבודה המוגשת כאן משתלבת במסורת זו של עיון ומחקר. מאת: פרופ' גדעון … להמשיך לקרוא ←

ליהדות הדתית המסורתית בשנות הגלות האין-סופיות, ובמיוחד בצל הטראומה השבתאית, היה אינטרס מושקע בניטרול כל נימה משיחית שמעבר למינימום של מתח ריטואלי מסוים. האולטרא-אורתודוכסיה וממשיכיה החרדיים המשיכו במדיניות דתית זו. מאת: פרופ' גדעון ארן הניאו-אורתודוכסיה וממשיכיה הציוניים בנוסח ריינס, משתיתים את … להמשיך לקרוא ←

לפי מיכאל פייגה "הזיכרון מביא להתנחלות וההתנחלות מביאה לזיכרון". אבל, בזיכרון היהודי הדתי המימד הטריטוריאלי הוא  קונטרוורסיאלי. ספציפית יותר, בזיכרון של האורתודוכסיה, ממנה בא גוש אמונים, מעמד השטחים דחוי ושולי למדי. את ההסטוריה בגירסת התנועה, אין לקבל כנתון, אלא להעמידה … להמשיך לקרוא ←

על מנת להעשיר את הדיון אפשר להכניס למטריצת הזיכרון הקולקטיבי, בנוסף לעיצוב המרחב, עוד גורמים, אולי פחות מוכרים אבל לא שוליים בחשיבותם. כך למשל, ניתן להעשיר את הדיון בשלום עכשיו  על-ידי נגיעה באגנדה החברתית-תרבותית הסמויה שלו: מלחמת מאסף להגנת ערכים … להמשיך לקרוא ←

התנועות אינן רק תאומות-ראי (ניצית-יונית, אורתודוכסית-ליברלית, וכו'), אלא גם שונות במאפייניהן הבסיסיים שלא בהכרח נגזרים ישירות ממטרותיהן. בעוד ש.ע היא תנועה חברתית פוליטית, במידת מה תנועת מחאה אזרחית, הרי שג.א היא לפני הכל, תנועה דתית, במידה רבה תנועה משיחית. טבעי … להמשיך לקרוא ←