על הרב שמאמין שהרג גויים הוא מצווה – פרופסור גדעון ארן

 

במשך שנתיים אני עוקב אחר נערי הגבעות. יש בתוכם גוונים ואף מחלוקות, בין השאר על בסיס דורי (קבוצות בני 17–14 נבדלות מקבוצות בני 20 ויותר, חלקם נשואים), ועל בסיס מקומי (מעניינת, למשל, ההבחנה בין "השומרונים" המתרכזים בגבעות מזרח שכם או בגוש שילה–עמק לבונה, לבין "היהודאים" המתרכזים בדרום הר חברון). בכל מקרה, על בסיס היכרותי איתם אני מבקש לטעון שהרי"ג אינו רבם והם לא חסידיו. התמצאותם של נערי הגבעות בתורת הרי"ג היא לכל היותר אקראית, מקוטעת, שטחית וסיסמתית. פרופסור גדעון ארן מדבר על אותם נערים בכתבה הבאה.

לכידה

פורסם בקטגוריה בתקשורת, גדעון ארן, חרדים, יהדות, פרופסור גדעון ארן | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

כוחם וחולשתם של אנשי הטרור היהודי / פרופ' גדעון ארן

 

על הטרור היהודי ניתן לדבר כי אנשיו לא מחוברים לממסד,לא שייכים למסגרת אידיולוגית או ארגונית ובכך הם "זרוקים בשטח".
רובם נשרו ממסגרות חינוכיות,רובם נמצאים בקשר בעייתי עם משפחתם ולא תמיד באים ממרכז המתנחלים – לכן הם עצמאיים בשטח.

לפרטים נוספים צפו בסרטון שלפניכם שבו גדעון ארן מסביר על הטרור היהודי בערוץ 2 (מופיע החל מדקה 36:15):

פורסם בקטגוריה בתקשורת, גדעון ארן, וידאו | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

כיצד מכנים חרדים את איבר המין?

 

שמות שמעניקים חרדים לאבר המין הם בהשראת הקבלה. מזכירים שהפין הוא גם ״תפארת״. זוהי אחת הספירות, כלומר השתלשלות, מדרגה (אימנציה) של האלוהות. על פי סכימת המיסטיקה היהודית, יש לספירות האלוהיות ציר אנכי מרכזי, קו היורד מתפארת ל״יסוד״ או בשמו המלא ״יסוד עולם״, כלומר הבסיס של כל ההוויה.

מאת: גדעון ארן

Jerusalemהיסוד הוא הספירה האחרונה, שמשפיעה מן האיכות האלוהית על מלכות, וו הנקבה המזוהה עם העולם הזה. בתת־התרבות החרדית שהטמיעה יסודות קבליים־חסידיים, יסוד עולם הוא הצדיק. לאבר המין קוראים ״יסוד״ ואף ״צדיק״.

המסורת היהודית מזהה ״צדיק יסור עולם״ עם יוסף המקראי. שמעתי שיש הקוראים לאבר ״יוסף״. על פי הסיפור ב״בראשית״, יוסף עמד בפיתוי המיני שהציבה בפניו אשת פוטיפר המצרי. מאז, המודל של אותו אב קדמון מתייחד בסגולת ההתגברות על פיתויי הגוף. אותו האבר שהוא המדיום של היצריות, נקרא דווקא על שמו של מופת האיפוק. למותר להוסיף איזה מתח נאסף אל תוכו.

לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופסור גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, חרדים, מאמרים מקוריים, פרופסור גדעון ארן | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

הגוף והמין היהודי: באקט המיני יש קדושה

 

הערה נוספת נוגעת בהופעה שכבר נדונה בספרות על הגוף והמין היהודי, אך במקרה החרדי שלפנינו היא מקבלת גילוי מוחשי ודרמטי מיוחד. באקט המיני יש קדושה. כך על פי תפיסתו הנורמטיבית־ריטואלית, כפי שהיא מופיעה בהלכה, ועל פי תפיסתו המיסטית, כפי שהיא מופיעה בקבלה.

מאת: פרופ' גדעון ארן

חרדים ישראליםיש כאן גס מצווה חשובה מן התורה וגם מעשה סמלי של יצירת אדם ועולם לתפארת האל. אבל באקט המיני יש גם אפשרות של סטייה דתית נוראה. יש כאן פוטנציאל כפול: של קדושה ושל חטא. היסוד המהולל והנעלה והיסוד הנקלה והנחות מתקיימים באקט המיני זה בצד זה, זה בתוך זה. ביניהם גבול דק, וסכנת ההידרדרות מהאחד לשני רבה. על כן הזהירות והדקדקנות.

על ההשקה שבין המרומם והשפל שבגוף המיני, ועל המאמץ להבטיח שלא יתערבבו ושהאחד לא יגלוש למשנהו. נלמד מסעיף מספר שבע במסמך: החתן החרדי צריך ״לדרוש״ מבת זוגו שתאחז באברו ותכניסו לאברה, שם יתאחדו בטהרה, פן חם וחלילה ייכנס בטעות לפי הטבעת שלה, שם משכן הטומאה.
בלילה הנרגש הזה יש סכנה של פריצה, פיתוי ובלבול, וצריך לעשות סדר בין הדברים. יש כאן הבדל של חוט השערה שהוא כל ההבדל שבעולם.

לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופסור גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, חרדים, מאמרים מקוריים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

יחסי מגדר ומעמדה של האשה החרדית מול הגבר החרדי

 

דומה שהמסמך מדבר בעד עצמו. כך בנוגע למה שמשתקף מהטקסט על אודות יחסי מגדר ומעמדה של האשה מול הגבר: נחיתותה והתבטלותה של בת הזוג, וצמצום כל ישותה הגופנית והנפשית לכדי מופעלת. נחדרת ומשרתת. בן הזוג לעומת זאת פטור מכל קשב לצרכיה ולמאווייה.

מאת: פרופ' גדעון ארן

פרופ' גדעון ארןדברים אלה אינם נוגעים ישירות לענייננו. לא כן המסקנה העולה מן המסמך: העלון הנדון מתכנת את הגוף החרדי הגברי. אפילו באינטימיות של חיי מין בין בני זוג נשוי אין רישוי לספונטניות ויצריות. הגוף מכוון להתנהגות מווסתת, סכימטית, כמעט אוטומטית. ההקשחה והסגירה הטכנית והפרשנית של האקט המיני מתבטאות גם בסגנון וגם בתוכן המסמך. יותר משיש כאן עצה יש כאן הוראה. הניסוח קונקרטי. אופרטיבי וקטגורי, וכך הוא מבטיח שהאקט, על כל דקדוקיו, יתקבל כמצווה.

כבר בתורה ניתנה המצווה הכללית של ״פרו ורבו״ אשר הגבילה את האקט המיני והגדירה אותו כחובה קדושה. אצל החרדים הפך הדבר למצווה מסועפת, ריטואל מורכב שלכל אחד מפרטיו יש חשיבות ואסור לסטות ממנו כלל. ממש כמו בעניינים פולחניים אחרים. כמו הקרבת קורבנות, שמירת כשרות מזון או הנחת תפילין, שנכתב הרבה כיצד לקיימם. יש כאן ״הלכיזציה״ של האקט הגופני־מיני. מסמך חרדי זה מקצין בהרבה מעבר לציווי בספר שולחן ערוך. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, מאמרים מקוריים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

מהם תפקידיהם של סוכני המשמעת בישיבה החרדית?

 

בישיבה החרדית יש תפקיד מפתח לסוכני משמעת, בעיקר מורים. בדורות האחרונים, בעיקר בישיבות האמונות על מורשת תנועת המוסר (שחלק מהליטאים מזלזלים בהן אבל גם מושפעים מהן), נוצר תפקיד מיוחד של ״משגיח״. הוא אינו מתעסק בהוראת תורה פרונטלית אלא בחינוך מורלי. יש ״משגיח גדול״ המטפל בעוצמת האמונה של בני הישיבה ובטהרתה, ו״משגיח קטן״ המטפל בהתנהגותם בפועל. הוא מעין פוליטרוק המתמחה גם בפיקוח על הגוף החרדי.

מאת: פרופ' גדעון ארן

גדעון ארןתפיסת הגוף והתנהלותו נחשבות בעולם הישיבות לא רק כמימוש מכני של מצוות אלא כנגזרת של מה שקרוי ״מוסר״ – אתיקה דתית. הדרכה ומשטור מפורשים ושיטתיים יש בדרשות, בשיעורי מוסר, בשיחות עם ראשי ישיבה ו״משגיחים״, וכן במפגשים בארבע עיניים עם מומחים לענייני גוף בעלי מעמד וסמכות. בדרך כלל פונים אליהם על פי הצורך, לרגל אירועים שונים כמו טקסי מעבר, בר־מצווה או חתונה. בשני המקרים מטפלים באספקטים הרגישים של מין, הנעדרים מן השיח הפומבי.

יש גם המתמחים ומייעצים בתת* תחום של אתיקת החיים החרדיים הקרוי ״שמירת הגוף״. כאן נעשה שימוש גם בשיח פסבדו־רפואי. הגוף התקני מוכפף למערכה של אמיתות המבטיחות בריאות פיזית ונפשית. לדוגמה, על פי התלמוד הבבלי, ממליצים בפני בן התורה: ״אל תרבה בישיבה, שהיא קשה לתחתוניות, ואל תרבה בעמידה, שהיא קשה ללב, ואל תרבה בהליכה שהיא קשה לעיניים. אלא, שליש בעמידה, שליש בישיבה ושליש בהליכה״ (מסכת כתובות, קיא: א). אחר כך מפרטים ומפרשים. ״תחתוניות״, על פי הטענה, אלה הם טחורים.

לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופסור גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, חרדים, מאמרים מקוריים, פרופסור גדעון ארן | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

מהי ההתגייסות המגננתית של החרדים לנוכח תחושת הסכנה הקיומית?

 

מציאותו של עולם חילוני מודרני, על שלל פיתוייו, נתפסת כאיום על המשך הקיום החרדי. אף על פי שהחרדים משקיעים מאמץ בהגבהת חומות הבידוד, הרי בישראל הגבולות שבינם לבין סביבתם היהודית דקים וחדירים יותר מאלו שהיו מאז ומתמיד בינם לבין סביבתם הגויית.

מאת: פרופ' גדעון ארן – מתוך הספר "חרדים ישראלים"

חרדים ישראליםבמצב זה של התגייסות מגננתית נוכח תחושת סכנה קיומית חמורה, הקפה בהחלט גרסתה של מרי דוגלאס שיושמה במקור למקרה הישראלי הקדמוני. לפי ״חוק ברזל״ זה, כשגוברת תודעת איום על גבולותיה החיצוניים של קבוצה, מתעוררת בקרבה נטייה להתעסקות יתר עם גבולות הגוף של החברים בקבוצה במאמץ להבטיח את שלמותם, כפי שניכר בניסיונות הבקרה על חומרים הנכנסים לגוף ומופרשים ממנו.

במצב משברי כזה מיטשטש ההבדל בין גוף פרטי לפוליטי ונוצר עניין בסוגיות של טהרה ריטואלית ומינית המתבטא בריגול וברגולציה של גבול החברה וגבול הגוף בכל אשר יעשה: בעבודה ובבית. בחולי ובבריאות. בהליכה ובישיבה, ביום ובלילה. הנטייה הכוהנית של הגנה על גבולות הגוף מול סכנת טומאתו אפיינה את בני ישראל על נהרות בבל, ובתקופת שיבת ציון כמשתמע מן התורה, ואת צאצאיהם הגלותיים שחיו בהשראת התלמוד.

אצל החרדים מגיע הדבר למדרגת אובססיה. עם צמצום השאלה הקלאסית וחידודה על אודות הזהות השבטית בנוסח ״מיהו יהודי״, והחלפתה במבחן ״מיהו חרדי״, נעשים מנגנוני ההגנה העוטפים את הגוף לנוקשים ולספציפיים יותר. ראו את העיסוק בפתחים ובסתימות של הגוף, בזרימת נוזלים לתוך הגוף וממנו. ההשתנה, למשל, אינה עוד עניין זניח וניטרלי, אלא טקס שלם. מפוקח ומדוקדק. לילד בגן הפעוטות מותר ללכת לשירותים רק באישור המשגיח. עם זאת, הוא מוזהר מפני התאפקות העלולה לגרום ל״שיקוץ׳/ כלומר לזיהום תוך־הגוף, הרוח.

הפעולה עצמה יכולה להיעשות בתנאים מסוימים בלבד כשהיא מלווה בברכה מיוחדת ובהיטהרות, בדיוק כמצווה בהלכה. בגיל מתקדם יותר מצפים מהנער החרדי לאמן עצמו בהשתנת בוקר בלי לעורר את אברו. יש גם הנחיה מפורשת באשר למה מותר ומה אסור לחשוב בזמן ההשתנה. החרדיות אינה פוטרת עצמה מהתייחסות לישבן ולחרבון גם כן. חוקן תופס מקום חשוב ברפרטואר הגופני החרדי. חמורות פי כמה ההוראות הנוגעות להפרשות גוף פחות תמימות, כמו שפיכת זרע.

לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופסור גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, חרדים, מאמרים מקוריים | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

חסידים חוגרים גארטל – מדוע היריבים הליטאים מכנים אותם בשל כך "פסולים"?

 

חסידים נוהגים לחגור את הגארטל שלהם על המעיל. יריביהם הליטאים קובעים לפיכך שהם ״פסולים״ (כמו ספר תורה שנפסל וכדי להבדילו מספרי התורה הכשרים שבארון הקודש כורכים סרט על מעיל הקטיפה שלו).

 

לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופ’ גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.

גארטל (מתוך ויקיפדיה)

גארטל (מתוך ויקיפדיה)

בקריצה הם מסבים את תשומת הלב לכך שהחגורה של החסידים רפויה במניירה גנדרנית ונדחקה כלפי מטה בגלל בטנם הגדולה. וכשמפליגים בדרשנות, מוסיפים שכתוצאה מכך, למרות שהם כאילו פולשים לתחומי גופם התחתון כדי להקטינו ולהביסו, בעצם, גופם המתמצה בשומניהם, מתמרד, חומק למעלה מן החגורה ומשתלט על הנשמה. בתגובה מקנטרים חסידים את הליטאים שמתקשטים בעניבה ״מודרנית״ של ״משכילים״. מכנים אותה ״הגארטל שלהם שהתרומם״ יתר על המידה.

מרמדים שעל ידי כך שינו את היחס שבין הרוח לגוף והגדילו את פרופורציית האזור התחתון ונתנו שליטה לאבריו המגונים. שני הפלגים החרדיים גם יחד מבטאים עמדה משותפת של התנשאות ועוינות כלפי ערבים, באמצעות ההלצה הבאה: ה״עקאל״ המקיף את הכאפייה שלראשם אינו אלא ״גארטל מוסלמי״. הוא הופך את גופם כולו לנטול רוחניות, לטוטליות של בשר, משכן דימה וחטא. ומפרטים: ״אצלם הכל, אפילו הראש ־ אבר״. במשתמע, החרדי לעומתם הוא חסר גוף, ובמובן מסוים נטול אבר.
גדעון ארן הוא פרופסור לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, המתמחה בחקר הדת, מצד אחד, וקיצוניות ואלימות, מצד שני, ובעיקר מתמקד בנקודת המפגש בין שני התחומים.

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, חרדים, מאמרים מקוריים, פרופסור גדעון ארן | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

עירום חרדי: דווקא בעירום מודגשת יהדותו של הגבר

 

יש לזכור שדווקא בעירום מודגשת יהדותו של הגבר. זו המוטבעת בגופו. הרי אברו הוא בעצם החלק היחיד בגופו שהוא ״דתי״ אותנטי ״על פניו״, באופן שאינו ניתן למחיקה, שקיים מחוץ לתודעה ושאינו תלוי בפעולה ריטואלית כלשהי ובחיבור לטקסט.

מאת: פרופסור גדעון ארן

אולי בגלל זאת יכול יהודי לחוש בנוח כשהוא חושף עצמו במקווה. כמו כן. ייתכן שכאשר הוא עירום בקרב שותפים לגוף ולדת. מומחשת הסולידריות ביניהם – מין אחוות נימולים – בסיס לגאווה.
נדגיש עוד שדווקא כשהגוף מכוסה בגדים, ההתייחסות אליו מבטאת יתר רגישות לפוטנציאל הסכנה הנשקפת ממנו.

בעיקר מחלקיו שמהחגורה ומטה. ראו את ההקפדה על כך שגברים ילבשו מכנסיים רחבים דיים כך שלא תיראה כל בליטה המזכירה את קיום אבר המין. עימות מרואיינים חרדים עם ממצא זה גרר תגובה שחזרה כמה פעמים באופנים שונים: הגוף עצמו הוא מלבוש, המסתיר מאחוריו את הנשמה. במיוחד בלא בגדים רגילים מתעצמת מהות הגוף ככיסוי גרידא. ועל כן אין להתבייש במה שרק נראה כעירום.

לקוח מאת הספר “חרדים ישראלים” ממאמרו של פרופ' גדעון ארן “גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה”.

פורסם בקטגוריה חרדים, מאמרים מקוריים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

פרופסור גדעון ארן – האם דווקא לחרדים אין רגישות מיוחדת לעירום?

 

בניגוד להקשרים חילוניים מודרניים שבהם מזוהה עירום עם פרטיות, והיא מצדה תורמת לפרובלמטיות שלו, אפשר שדווקא בגלל שחרדים יכולים ליהנות רק ממעט פרטיות ובגלל שתפיסת הפרטיות שלהם איננה מפותחת יחסית, אין בקרבם רגישות מיוחדת לעירום.

מאת מאמרו של פרופ' גדעון ארן 

פרופ' גדעון ארן

גוף חרדי – פרופסור גדעון ארן

לעומת זאת, במקווה הנפרד לנשים נשמרת פרטיות קיצונית, אף כשהטובלת עדיין לבושה. הדבר קשור לכך שהיטהרות הנשים קשורה למין. הן באות לטבול במקווה לאחר נידתן, לפני שיותר להן לקיים יחסים עם בעליהן. בניגוד לכך, היטהרות הגברים קשורה בעיקר לתפילה וללימוד תורה, שאינם כרוכים בהצטנעות ולא כל שכן בבושה. אפשרות אחרת מתייחסת לנטיית החרדים להתכחש לגופם.

במיוחד הם מתנתקים ממחצית גופם שלמטה מן הבטן, מאותו אזור שהוא מרכז הכובד של הגופניות, החושניות, האסורות. אם הגוף לא קיים, כביכול, כי אד אץ מה להתבייש בו. מבוכה היתה מסגירה מודעות לקיום הגוף והודאה בחשיבותו.

לקוח מאת הספר "חרדים ישראלים" ממאמרו של פרופסור גדעון ארן "גוף חרדי-פרקים מאתנוגרפיה בהכנה".

פורסם בקטגוריה גדעון ארן, חרדים, מאמרים מקוריים, פרופסור גדעון ארן | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה